נושא

חמשת הלמה

איך מגיעים למקור במקום לרדוף אחרי סימפטומים.

ההנחיה

שני דברים, בסדר הזה:

1. תקשיבו ללקוח ולבעיות שלו
2. תשאלו למה — חמש פעמים

הדמו שניתן בכיתה

המרצה הדגימה על עצמה, על מקרה אמיתי שבו נתקעה עם הרכב.

והשאלה שסוגרת את התרגיל

היא שאלה את הכיתה: אז מה מטפלים? רק ברצועה?

התשובה — ברצועה וגם במקור. הרצועה באמת נקרעה וצריך להחליף אותה. אבל בלי התחזוקה, זה יחזור במקום אחר.

זה הלב של הכלי: הוא לא מחליף את הטיפול בסימפטום. הוא מוסיף את הטיפול בסיבה.

וזה עובד גם על באגים

הנקודה שקל לפספס, והיא אולי השימושית ביותר:

"באג פה, באג פה, ואנחנו לא מוצאים את הסורס. יכול להיות שיש סורס משותף לכל, ולא שאלנו את השאלות הנכונות."

חמשת הלמה אינם כלי לדרישות חדשות בלבד. הם כלי לניתוח באגים — כדי לא לרדוף אחרי סימפטומים שממשיכים לצוץ.

סימן שצריך להפעיל אותם: כשיש כמה תקלות קטנות ולא קשורות לכאורה, והן ממשיכות להגיע.

למה לא לקפוץ לפתרון

לפעמים מגיעה דרישה בנוסח "תרוצו קדימה", בלי שנאמר מה הבעיה.

ואם רצים לפתרון בלי הפרטים של הבעיה — מבחן התוצאה יהיה כישלון ובזבוז.

וזה עובד לשני הכיוונים. מי שמגיע מהשטח לא אמור להכתיב את הפתרון לאנשי הטכנולוגיה — הוא אמור להביא את הבעיה. אחרת הידע של כל צד לא נכנס למשוואה.

איפה זה נפגש עם השאר

הכלי הזה הוא הביצוע המעשי של הכלל מבעיה לפני פתרון.

הכלל אומר מה צריך לעשות — לדבר על הצורך ולא על הפתרון. חמשת הלמה אומרים איך עושים את זה כשהלקוח כבר הגיע עם פתרון בפה.

אנלוגיית מלכת היופי — "שלום עולם" — נופלת על אותו כשל מהצד השני: הצהרה בלי מנגנון. חמשת הלמה חופרים מתחת להצהרה עד שמגיעים למשהו שאפשר לפעול עליו.