נושא

מדידה ודאטה

מה מודדים, ומה נחשב "פעיל".

למה זה עומד בפני עצמו

מדידה אינה שלב בתהליך אלא התנאי שמאפשר אותו. בלי מדד, כל החלטת מוצר היא ניחוש שאי אפשר להפריך.

הניסוח שנאמר בכיתה: בלי דאטה הולכים עיוורים.

שני סוגי מדדים

ההבחנה שחוזרת בכל דיון על מוצר:

מדד תפוקה זול למדוד וקל להציג. מדד תוצאה קשה יותר, ולכן מפתה לוותר עליו — וזו בדיוק הטעות.

בדיקה מהירה: אם המדד יכול לעלות בלי שאף אחד נעזר במוצר יותר, הוא מדד תפוקה.

מדד מול יעד

מדידה לבדה לא מספיקה. קודם קובעים לאן רוצים להגיע, ורק אז המדד אומר אם מתקדמים לשם.

זו הנקודה שבה נכנס OKR, שהוזכר כנושא שיילמד בהמשך.

דשבורד שהופך למוצר

דשבורד שנבנה לצורך אחד וניתן לשימוש חוזר במקום אחר צובר משתמשים, צרכים ותחזוקה — כלומר הופך למוצר.

הדוגמה שהובאה: דשבורדי ה-BI מתקופת הקורונה, שנבנו כדי לדעת מה קורה ונשארו בשימוש הרבה אחרי.

המשמעות המעשית: ברגע שדשבורד מתחיל להתנהג כמוצר, הוא צריך יחס של מוצר — בעלים, תעדוף ותחזוקה.

אימפקט

המונח שחזר בשיעור יותר מכל מונח אחר כמעט. אימפקט הוא הערך שנוצר לחברה — להבדיל מהערך שנוצר ללקוח.

שני אלה לא זהים, והם גם לא מנוגדים. הקשר ביניהם הוא שרשרת: המוצר נותן ערך ללקוח → הלקוח משתמש → השימוש מייצר אימפקט לחברה.

בארגון שאינו מסחרי האימפקט נמדד אחרת — בקידום יעדים שהתקבלו, ולא ברווח.

DAU — מה נחשב לקוח פעיל

הדוגמה משיעור 2, עם פייסבוק.

למה "פעיל" ולא סתם "לקוח": אפליקציה פתוחה ברקע נותנת אפס ערך למשתמש ואפס ערך לחברה. ספירת מי שיש לו חשבון היא מדד תפוקה חלול.

לכן מודדים Daily Active User, וחלון הזמן נגזר מהגודל: פייסבוק מודדת יומי, אפליקציות קטנות יותר שבועי או חודשי.

ומה נחשב "פעיל"

הכיתה הציעה לייקים, תגובות, פרסום, שימוש בפיצ'רים — כולם נכונים. אבל התשובה הבסיסית ביותר היא גלילה.

למה דווקא היא: כי היא מקיימת את שני הצדדים באותו רגע.

הלקח לבחירת מדד: המדד הנכון הוא הפעולה שבה שני הצדדים מרוויחים בו־זמנית. מדד שרק אחד מהם מרוויח בו הוא מדד שאפשר לשחק בו.

מה עוד יגיע

שני מודלים הוזכרו כמה שיילמד ונוגע ישירות למדידה:

• OKR — יעדים ותוצאות מדידות
• AARRR — acquisition, activation, retention, revenue, referral

מעבר לזה עוד לא נלמדו: בחירת מדדים לשלב מוקדם, ומדידה כשאין עדיין משתמשים.