נושא
תעדוף ומפת דרכים
נבנה משיעור 1. יתעדכן ככל שיצטברו מפגשים.
הרעיון המרכזי
תעדוף אינו רשימה שמסדרים פעם אחת. הוא נגזרת של האסטרטגיה, והאסטרטגיה מגיבה למה שקורה בחוץ.
המשפט שממנו הנושא נפתח בכיתה: מלחמה משנה את פני הדברים — וגם מהלך של מתחרה מייצר בדיוק את אותו אפקט.
הדוגמה שניתנה
כלי AI אחד החזיק בהובלה בתחום כתיבת הקוד. נכנס כלי מתחרה חזק, והשוק הסתובב. מרגע כזה כל התעדוף של כל מי שמושפע מהשוק הזה נפתח מחדש.
מה שזה ממחיש: גם תעדוף שנבנה נכון הוא נכון לרגע נתון. ההנחות שמאחוריו הן מה שמשתנה, לא הרשימה עצמה.
מסגרת העבודה
הדרך שהוצגה להתמודד עם אי־ודאות היא לא לנסות לחזות אותה, אלא לבנות קצב עבודה קבוע שסופג אותה — מפגש יומי, שבועי, חודשי.
זה הרציונל מאחורי טקסי הסקראם, שהוזכרו כנושא להמשך:
| טקס | מתי | לשם מה |
|---|---|---|
| תכנון ספרינט | בתחילת מחזור | מה נכנס פנימה |
| סטנד־אפ | כל בוקר | מה חוסם עכשיו |
| רטרוספקטיבה | בסוף מחזור | מה לשנות בפעם הבאה |
הנקודה: כשהמסגרת קיימת בזמן שגרה, היא מחזיקה גם כשנוחתת דרישה דחופה. אם היא לא קיימת, הלחץ מוצא אותך בלי כלים.
תעדוף מול מחקר
מול צוותי מחקר התעדוף קשה יותר, כי אי אפשר להתחייב לזמנים — משימה יכולה לקחת יומיים או שבועיים, ואין דרך לדעת מראש.
זה לא כשל בתכנון אלא תכונה של מחקר, וצריך לתעדף מתוך ההנחה הזו ולא נגדה.
RICE — המודל שיילמד
הוזכר בשיעור 1 כמודל התעדוף שיילמד בהרחבה. ארבעה פרמטרים:
| השאלה | |
|---|---|
| Reach | לכמה אנשים זה מגיע |
| Impact | כמה זה משנה לכל אחד מהם |
| Confidence | כמה אנחנו בטוחים בשתי ההערכות הקודמות |
| Effort | כמה זה יעלה לנו |
מה שהופך אותו לשימושי: Confidence הוא הפרמטר שמכריח להודות
בכמה שלא יודעים. בלעדיו כל תעדוף נשען על הערכות שנשמעות ודאיות.
מה עוד יגיע
מפת דרכים כשלעצמה עוד לא נלמדה לעומק. הנושא יתמלא ככל שיצטברו מפגשים.